גז"ד למורשע בעבירות הדחה בעדות ובאיומים כלפי עד ששימש כסוכן משטרתי

1.         העבירות בהן הורשע הנאשם:

            הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בשבע (7) עבירות של הדחה בעדות, עבירות לפי סעיף 246 ובחמש (5) עבירות איומים לפי סעיף 192, הכל לפי חוק העונשין.  למען הסדר יצוין כי בהכרעת הדין מיום 26/6/10 נרשם בטעות כי הנאשם הורשע בעבירה של הדחה בחקירה כאשר הוראת החיקוק המופיעה היא של הדחה בעדות. מדובר בטעות סופר ואין חולק, כפי שגם עלה בטיעון לעונש, כי מדובר בהרשעה בעבירה שענינה הדחה בעדות. על פי עובדות כתב האישום פנה הנאשם לעד תביעה ששימש כסוכן משטרתי בפרשה בה עמד אחיו של הנאשם לדין וניסה, באיומים ובאמירות אחרות, לגרום לו לשנות את עדותו או להימנע מלהעיד בבית המשפט. כאמור, הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע.

2.         תסקיר המבחן והטיעון לעונש:

הנאשם, צעיר בן 22 וללא עבר פלילי. בית המשפט הורה כי יוגש תסקיר בעניינו בטרם טיעון לעונש. שירות המבחן הגיש תסקיר. בתסקיר צין שירות המבחן כי הנאשם טוען לטעויות בכתב האישום המתוקן. לשם הזהירות הקריא שוב בית המשפט לנאשם את כתב האישום וזה הודה בעובדותיו. לגופו של ענין נמנע שירות המבחן מהמלצה. עם זאת ציין כי מדובר בצעיר נורמטיבי ללא עבר פלילי ובנסיבות אלו המליץ שירות המבחן כי ביחד עם ענישה מציבת גבולות לא ישלח המשיב למאסר ממושך כדי שלא יהיה במאסר זה כדי לקרבו לעולם העבריינות ולחבירה לארגוני פשיעה.

בבית המשפט התיצב, בטרם טיעון לעונש, עד אופי מטעם הנאשם. מדובר בעד ששימש כקצין ביקור סדיר באום אל פאחם ופעיל בנוער העובד והלומד. העד סיפר על דמותו החיובית של הנאשם ומעורבותו בפעילות הנוער.

המאשימה מציינת בטיעוניה לעונש את חומרת ההתנהגות של הדחה בעדות ואיומים על עד ובמיוחד את ריבוי העבירות שנעברו בתוך מספר ימים ועותרת לגזור על הנאשם מאסר משמעותי, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן.

הסניגור מצין את העובדה שמדובר באדם צעיר ללא עבר פלילי שכעס על מעצרו של קרוב משפחה ופעל בדרך הפסולה. עם זאת מציין הסניגור כי הנאשם הודה מיד בחקירתו ובהמשך מיד לאחר שהוגש כתב האישום הודה במיוחס לו והביע חרטה. עוד מציין הסניגור כי משפחת הנאשם ערכה סולחה עם המתלונן. בנסיבות אלו, ובהתחשב בחודש בו שהה הנאשם במעצר ובהמשך במעצר בית, מבקש הסניגור שלא למצות עמו את הדין ולאפשר לו לחזור לחיי שגרה נורמטיביים.

הנאשם הביע חרטה על מעשיו וציין את הסכם הסולחה שנערך עם הסוכן/המתלונן.  

3.         שיקולי בית המשפט לעניין הענישה:

העבירה העיקרית בה הודה הנאשם היא עבירה שהעונש הקבוע בצידה בחוק הוא 7 שנות מאסר. מדובר במקרה זה בריבוי מעשים ועבירות. העונש הקבוע בחוק מנחה את בית המשפט בבואו לגזור את הדין.

על זאת יש להוסיף את חומרת המעשה. מדובר בנסיון לשבש עדות. אין מדובר בעבירה שהיא "רק" כנגד המתלונן אלא בעבירה שמטרתה פגיעה בהליך שיפוטי. עניין זה נזקף לחובת הנאשם.

בנוסף, על בית המשפט להגן על אלו המוכנים לסיע למשטרה ולשמש כסוכנים עבורה. גיוס סוכנים אינו משימה קלה. הסוכן המסיע למשטרה חשוף, באם תתגלה זהותו, לסיכונים מצד האוכלוסיה העויינת את פעילותו ומצד עברינים שהופללו בסיועו. בנסיבות אלו על בית המשפט להבהיר כי הסוכן המשטרתי ראוי להגנה ולהרתיע מפני הפגיעה בו. שיקולים אלו עומדים בפני בית המשפט בבואו לגזור את הדין.

עם זאת הבאתי בחשבון, לטובת הנאשם, את גילו הצעיר, הודאתו המיידית במיוחס לו, הן בחקירה והן כאשר הוגש כתב האישום ואת חרטתו. עוד נזקפו לזכותו דבריו של עד האופי והנתונים החיוביים שבתסקיר שירות המבחן. בנוסף נלקחה בחשבון התקופה בה שהה המשיב במעצר של ממש וכן במעצר בית. כמו כן הבאתי בחשבון את הסכם הסולחה, אם כי בסוג זה של עבירות סבור אני כי אין לתת להסכם הסולחה משקל משמעותי, זאת מבלי לגרוע מהחשיבות לעודד אנשים להגיע להסכמים ולהפחית מריבות.   גם בהביאי בחשבון כל אלו סבור אני כי על בית המשפט לגזור עונש שיבהיר לנאשם ולסביבה בה הוא חי את חומרת מעשיו וכן להבהיר כי סוכנים משטרתיים יזכו להגנה ומי שמאים על סוכן משטרתי או מנסה להדיחו מעדות יענש בחומרה.

ער אני להמלצת שירות המבחן שלא לגזור על הנאשם מאסר ממושך. המלצה זו נלקחה בחשבון במסגרת קציבת תקופת המאסר. בהתאם, ביחד עם מאסר קצר, ביחס לחומרת העבירה, החלטתי להמחיש את הפסול שבמעשה בגובה הקנס שנגזר. בדרך זו לא ירצה הנאשם את המאסר הממושך לו היה ראוי ואולם את מחיר מעשיו הנפסדים ישלם בדרך של ענישה כלכלית - תשלום קנס משמעותי.   

בנסיבות הענין, בשים לב להסכם הסולחה שבין הצדדים, לא מצאתי מקום להורות על פסיקת פיצוי למתלונן. עם זאת אין בכך כדי לקבוע כי המתלונן אינו זכאי לפיצוי וככל שיבחר לעשות כן פתוחה בפניו הדרך לתבוע פיצוי בהליך אזרחי מתאים. 

4.         סיכום הענישה וגזר הדין:

בסיכומו של דבר, בהביאי בחשבון את טיעוני הצדדים, את המלצות שירות המבחן ואת כל האמור לעיל,  אני גוזר את דינו של הנאשם כדלקמן:

אני גוזר על הנאשם 30 חודשי מאסר מהם 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 24 חודשים עבירה לפי סעיף 246 או 245 לחוק העונשין.  בנוסף אני גוזר עליו 60 ימי מאסר מותנה והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 36 חודשים עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

סה"כ ירצה הנאשם 12 חודשי מאסר מהם ינוכו הימים בהם היה במעצר, מיום 2/2/10 ועד ליום 3/3/10.